דכר II, דכרא

דְּכַרII, דִּכְרָא, דּוּכְ׳, דִּיכְ׳ m. = h. זָכָר (marked, 1) male, man. Targ. Gen. 1:27; a. fr.Gen. R. s. 33 בר דְּ׳ male offspring, opp. ברתא נוקבא. Bets.7a ביעי דדִכְ׳ eggs originating from fructification by a cock, opp. דספנאוכ׳ from self-friction. Pes.56a כופרא די׳, v. כּוּפְרָא III.Pl. דִּכְרִין, דִּכְרַיָּא, דִּכְרֵי, דִּי׳, דּוּ. Targ. Ex. 13:15; a. fr.Keth.IV, 10 (52b) בנין דיכרין male issue, opp. בנן נוקבן. Gen. R. l. c. הוא מן ד׳וכ׳ he is a descendant of Judah by the male side. 2) (sub. דענא) the male of the flock, ram. Targ. Num. 28:11; a. fr.Pl. as above. Targ. Ex. 29:1; a. fr.Ḥull.51a הנהו ד׳וכ׳ wethers which thieves carried off (by throwing them over the fence)Gen. R. s. 70, end, v. דִּכְרָנִי. עינבי דיכרין, v. כְּרוּמָא a. כְּרַהּ.